הפסקת נשימה בשינה-Sleep Apnea

לפי מחקרים כ25% מקרב האוכלוסייה, בממוצע, סובלים מבעיות שינה ( אחוד מכל 10 גברים ואחת מכל 20 נשים). הפרעות שינה אלו מתבטאות בסימפטומים כגון: תנועת רגליים בשינה, הפסקת נשימה בשינה, נחירות ועוד. שינה טבעית ועמוקה חשובה לתפקוד כל מערכות גופנו. אחת התופעות המסוכנות בהפרעות שינה היא דום נשימה בזמן שינה.

דום נשימה בשינה הוא מצב בו דרכי הנשימה נחסמות ע"י הלשון או הרפיית יתר של שרירי החיך, עקב חסימה זו מעבר החמצן אל המוח נמנע.

מחקרים מראים קשר ברור בין הפרעות שינה למחלות לב, הפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות, בעיות זקפה ולעיתים אף מגיע עד כדי נזק מוחי.

כתוצאה מהפסקת הנשימה בזמן שינה נמנע מעבר תקין של החמצן אל המוח, עקב כך נגרם נזק לתאי המוח.

מחקרים הראו שאצל חולים אשר סובלים מהפרעות שינה, נמצאה צפיפות נמוכה של תאי מוח באונה השמאלית – מכך הסיקו החוקרים שיש גם פגיעה בזיכרון בעקבות דום נשימתי בזמן שינה.

רבים הסובלים מהיפראקטיביות, בעיות זיכרון, הפרעות קשב וריכוז, בעיות בריכוז, בעיות למידה וכד'- בעצם סובלים מדום נשימה בשינה, טיפול בבעיה יפתור את כל הבעיות הנלוות.

איך נדע שמדובר בדום נשימה בשינה? ניתן לחשוד בבעיה במצבים בהם יש קושי להירדם, יקיצות מרובות בלילה, שינה לא רגועה ועוד. כמו כן אם אתם עייפים במשך ביום, וסבלים מכאבי ראש או יתר לחץ דם- כדאי להיבדק.

אנשים הסובלים מדום נשימה מפסיקים לנשום שוב ושוב בשנתם. כתוצאה מכך יש השפעות מזיקות על המוח והלב ויכול להבא להשמנה ודיכאון.

יש שלושה סוגי של דום נשימה בזמן שינה:

1.דום נשימה חסימתי בזמן שינה OSA – המצב מתרחש כאשר יש חסימה במעבר החמצן. במקרה של עודף משקל, למשל, יש עודפי רקמות סביב הצוואר וגב הגרון. OSA יכול להתרחש גם כשמבנים אנטומיים בתוך מע' הנשימה מתפשטים ומפריעים למעבר תקין של חמצן לגוף – שקדים או פוליפים מוגדלים.

הסיבות השכיחות ביותר לOSA-

*עודף משקל

*שקדים מוגדלים

*פוליפים מוגדלים-ייחודי בדרך כלל לילדים, כי עם השנים הפוליפים מתכווצים באופן טבעי.

*טריזומה 13 – מצב גנטי בו יש מעבר נשימתי צר או לשון גדולה.

*נטילת תרופת הרגעה לפני שינה.

*צריכה של משקאות אלכוהוליים.

2.דום נשימת מרכזי בזמן שינה- במקרה הזה הבעיה היא לא שיש משהו שחוסם את המעבר של החמצן אל המוח אלא שהמוח לא מצליח לשלוח הוראה לגוף "לנשום", בזמן שינה. הסכנה בדום נשימתי מרכזי היא אי ספיקת לב מתקדמת ושבץ מוחי.

3. שילוב של שני סוגי הדום הנשמתי בזמן שינה- במצב זה יש מעורבות גם של חסימה שמקשה על פעולת הנשימה וגם מעורבות של אי תפקוד מערכת הנשימה כתוצאה מתפקוד לקוי של המוח.

סימנים ותסמינים בדום נשימתי בזמן שינה-

ישנם סימנים רבים לתסמונת הדום הנשמתי אך מאחר ואתה ישן כשקוראת התופעה, הדיווח לרוב מגיע מבני הזוג או שותף לשינה.

*נחירה.

*התנשפות בזמן שינה.

*חוסר מנוחה בזמן שינה.

*קושי להישאר ער/עייפות במהלך היום.

*דיכאון/נטייה לצבי רוח.

*קושי להתרכז.

*אבדן זיכרון.

*כאבי ראש תכופים.

אבחון-

Polysomnogram(חקר השינה)-את האבחון מבצעים במכון מיוחד, כדי לעבור את האבחון אתה תתבקש להגיע למכון ולישון שם. לפני שאתה נרדם יחברו לך אלקטרודות על החזה (EKG)-מה שיבדוק את פעילות הלבבית שלך, על האצבע ילבישו מכשיר אשר מודד את כמות החמצן בדם שלך (אוקסימטר), אלקטרודות המודבקות לראש-תפקידן לרשום את גלי המוח (EEG), אלקטרודות המחוברות על הלסת- בודקות את הידוק השיניים/שחיקה בזמן שינה ובנוסך מחוברות אלקטרודות לרגליים –הן יראו את תנועות הרגליים בזמן שינה.

המטופל מתבקש להירדם על הגב, מאחר שזו העמדה הסבירה ביותר בה דום נשימה יכול להתרחש. מאוד קשה להירדם עם כל המכשור עליך, אך רוב המטופלים בסוף מצליחים.

הטיפול-

טיפול בדום נשימה בזמן שינה לרוב מתחיל בירידה במשקל, הפסקת נטילת תרופות מרגיעות ומרדימות.  כמו כן ניתן להשתמש בC-PAP – תפקידו לשמור על לחץ חיובי בדרכי הנשימה. טיפול זה מצריך לבישת מסיכה. יש סוגים רבים של מסיכות, מהמסכה יוצא אויר הנכנס לאף ולפה וכך שומר על פתחי הנשימה פתוחים. במידה והמטופל מתקשה לשמור על סיטורציה (רמות תקינות של חמצן בדם) מעל 90% , ניתן להוסיף חמצן לC-PAP. בד"כ מוסיפים מלחך (חומר לח) כי האוויר מייבש מאוד את האף והפה.

לפעמים מטופלים לא מסוגלים לסבול את המסכה (לא נוח לישון איתה), ניתן לנסות ולהתאים את גודל וסוג המסכה לנחות מרבית.

טיפול כירורגי- מדובר בניתוח שקדים, פוליפים הקטנת הענבל וכד'. ניתוח מסוג זה נועד כדי להרחיב את מעברי החמצן לגוף, וכך למנוע הפסקות נשימה בזמן שינה.

טיפול דנטלי-

על מנת לטפל ולמנוע את בעיית "דום נשימה חסימתי בשינה" יש להגדיל את המרווח הפרינגיאלי בזמן שינה, את המרווח מגדילים ע"י הבאת הלסת התחתונה קדימה. עם הזזת הלסת התחתונה קדימה , יגדל המרווח הפרינגיאלי ותתאפשר זרימת אוויר חופשית.

ההתקן הדנטלי מסוג MRD – Mandibular Repositioning Device

עשוי משני סדים (תבניות), המתלבשים על השיניים בלסת העליונה והתחתונה. הסדים יוצרים מצב שבו הלסת התחתונה משוכה קדימה, כך שיש מספיק מקום כדי שתהיה זרימת אוויר חופשית ובו זמנית מתאפשרת ניידות בין הלסתות ,המקלה על בליעת הרוק. ההתקן משמש בזמן שינה בלבד, המטופל מרכיב אותו בעצמו.

כדי להתאים את ההתקן הדנטלי יש צורך במס' בדיקות:

*בדיקת יציבות שיניים- את הבדיקה מבצע רופא שיניים הבקיא בתחום, לעיתים אף יש צורך לבצע צילומי רנטגן לאימות נוסף.

*בדיקה במעבדת שינה- בבדיקה זו תקבע רמת ההפרעה בשינה. יש מעבדות שבהן המטופל מגיע למכון ויש מעבדות בהן הבדיקה מתבצעת בית המטופל. גם אם נבדקת בעבר במעבדת שינה, כדאי לבצע בדיקה עדכנית עם מכשיר הדמיה, וכך תוכל לקבל הערכה לגבי סיכויי היעילות של ההתקן הדנטלי.

*בדיקת א.א.ג (EEG)- ע"י בדיקה זו ניתן לאבחן את אופי הפרעת השינה ובהתאם לקבל המלצה או אי המלצה לטיפול בהתקן הדנטלי.

לאחר כל הבדיקות המקדימות המטופל חוזר לרופא השיניים המטפל, הרופא לוקח מטבעי סיליקון של פה המטופל ושולח את המטבעים למעבדת השיניים. במעבדה מייצרים את ההתקן על פי נתוני המטופל וצרכיו הרפואיים.

כאשר ההתקן מוכן רופא השיניים מכוון אותו למצב בו המטופל נושם בחופשיות. (מדובר בסדרה של מפגשים).

למידע נוסף ולשאלות בנושא התקשרו 02-6798040