סרטן בפה

 

טיפולי סרטן בפה והשפעתו על חלל הפה

שמירה על היגיינת הפה, טיפול בעששת ובעיות דנטאליות אחרות חשובה על מנת לשמור על משנן בריא לאורך החיים. במהלך ואחרי טיפול ב סרטן בפה טיפול בפה חשוב במיוחד. טיפול בסרטן גורם למס' סיבוכים בחלל הפה לטווח הקצר ולטווח הארוך.

טיפול דנטאלי מכין לפני טיפול בסרטן הוא חשוב מאוד, מטופלים שאובחנו עם גידולים סולידים כמו סרטן השד,פרוסטאטה או המעי הגס, לא תמיד חייבים טיפול מונע. לעומתם מטופלים שעוברים:

*כימותרפיה ולאחריה השתלת עצם, נמצאים בסיכון גבוה לזיהומים ומכוון שחלל הפה הוא מקור לזיהומים יש לסלק כל מקור לזיהום דנטאלי.

*הקרנות ראש צוואר. הקרנות באזור זה יכול לגרום לנזקים בלתי הפיכים לבלוטות הרוק רקמת החיבור וכלי הדם באזור, מצב זה יכול לפגוע בתהליך הריפוי של העצם בלסתות במיוחד בלסת התחתונה. (לא ניתן יהיה לבצע עקירה -לדוגמא- כי הפצע לא יתאחה והמטופל ידמם).

המטרה של הטיפול דנטאלי לפני תחילת טיפול בסרטן היא לסלק או לייצב כל מחלה בחלל הפה, על מנת למזער את הסיכון של זיהום מקומי וסיסטמי במהלך ואחרי הטיפול.

השפעת הטיפול ב סרטן בפה לטווח הקצר-

*במהלך ולאחר הטיפול(כימותרפיה או הקרנות) יש לעיתים קרובות ירידה בתנגודת החיסונית של המטופל מצב שמעלה את פגיעות שלו לזיהומים במיוחד ממקור חיידקי. רוב זיהומי הפה הם ממקור חיידקי, לכן חשוב מאוד לייצב את המצב הדנטאלי לפני תחילת הטיפול.

סרטן בפה

*פגיעה/דלקת ברירית הפה, היא תופעת לוואי שכחיה של טיפול בסרטן. סילוק קצוות חדים של השיניים או שחזורים יכול לצמצם פגיעה ברירית ולהפחית את חומרת הדלקת, אי הנוחות והכאב. כמו כן כיבים ברירית הפה יכולים לגרום לכניסת חיידקים מחלל הפה.

השפעות לטווח הארוך-

הקרנות, והמיוחד הקרנות ראש צוואר עלולות לגרום לאורך זמן

*לעליה במוקדי עששת.

*ירידה באיכות ובכמות הרוק,מה שיגרום ליובש פה חריף.

*ירידה ביכולת הריפוי במיוחד בעצם.

כדי למנוע את רוב תופעות הלוואי לאחר ההקרנות מאוד מומלץ להשתמש בכפות פלואור.

כשמטופל יודע שעליו לעבור טיפולים בסרטןעליו להגיע למרפאת שיניים, הרופא ייקח מטבעים של שיני המטופל, ייצור עבורו סדים אינדיווידואליים המתאים בצורה מושלמת לפיו של המטופל.

הרופא ידריך את המטופל איך להניח בתוך הסדים את הפלואוריד, כי למנוע יובש פה, עששת ועוד תופעות שמופיעות במהלך ולאחר טיפול..

קצת על הפלואור-

פלואוריד הינו מינרל, מלח הפלואור,התגלה בתחילת המאה העשרים. נימצא שכאשר ריכוזו של הפלואור במי השתייה קרוב לחלק אחד למיליון, יורדת תחלואת מחלת העששת בשיעור ניכר של עד 60% בקרב אוכלוסיית צרכני המים.

בדקו ומצאו שחדירת הפלואור לגביש האפטיט, המהווה מרכיב עיקרי של האמייל (זגוגית השן), הופכת את הגביש לעמיד יותר בפני תקיפה של חומצה(=עששת).

כמו כן הגיעו למסקנה כי שימוש בפלואור מרוכז מונע בעיות רבות בפה, לכן רופאי השיניים ממליצים מאוד שימוש בכפות/סדי פלואוריד כשיש בעיית עששת בפה ובמהלך טיפולים בסרטן.

Be Sociable, Share!
This entry was posted in Uncategorized, סרטן הפה. Bookmark the permalink.

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *